השירים היפים על האהבה

הַשִּירִים הַיָּפִים עַל הָאַהֲבָה יָפִים הַרְבֵּה יוֹתֵר

מִן הָאַהֲבָה. כְּשֶעוֹד הָיְתָה, כְּשֶעוֹד הִכּוּ פַּעֲמוֹנֶיהָ, כְּשֶהֵנֵצָה

הָיְתָה, הִיא עַצְמָהּ, מִין שִיר. הָאַהֲבָה, אֲנִי אוֹמֵר, שִקּוּי פּוֹתֶה

עוֹשֶֹה שַמּוֹת מְתֻקּוֹת בַּלֵּב, עוֹשֶֹה דְבָרִים,

הֲמוֹן כִּנּוֹרוֹת בַּדָּם, הֲמוֹן שוֹשָן-אוֹר-פֶּצַע,

כָּאֵלֶּה שְֹמָחוֹת מַכְאִיבוֹת לְהַטְרִיף. הַשִּירִים, הַשִּירִים הַיָּפִים

שֶהֵם יַיִן שוֹצֵף מַחְשְבוֹת אַרְגָּמָן בַּיְּקָבִים הַחַמִּים שֶל הָעֶצֶב,

יָפִים, אֲנִי אוֹמֵר לָךְְ, מִן הָאַהֲבָה. יָפִים וְזַכָּאִים מִמֶּנָּה אֶלֶף, לֹא לְפִי

שֶיֵּש בָּהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְקָל שֶל אַהֲבָה

אֶלָּא יֵש בָּם

הַרְבֵּה יוֹתֵר נֵצַח.

תֻּפֵּי-הַזְּמַן מַכִּים, הַזְּמַן שוֹדֵד אוֹתָךְ יוֹם-יוֹם

מִמֶּנִּי, מֵעַצְמֵךְ, אַתְּ לֹא שֶלָּךְ כְּבָר, אַתְּ אַחֶרֶת.

כֻּלָּנו עֲשוּיִים בְּגִידוֹת-בְּגִידוֹת בְּשֶהָיָה, בֶּחָם, בַּצּוֹבֵט-לֵב, אָז נָא לִמְחֹק אֶת הַמְּיֻתָּר.

וּמַה שֶבֶּאֱמֶת נִשְאָר צָעִיר זֶה הַשִּירִים: הַכְּאֵב הַמְּזֻקָּק, הַגַּעְגּוּעַ, חֶרֶש-חֶרֶש

חַיֵּינוּ מִתְאַדִּים מִן הַחֻמְצוֹת שֶל הַחֲלוֹף,

אוֹהֵב אֵינוֹ נִשְאָר אוֹהֵב, מֵיתָר נִשְאָר מֵיתָר

מָתוּחַ, דַּל גֵּאֶה כָּזֶה. אֲנָשִים, אַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת,

זֶה חֹמֶר כָּל-כָּךְְ לֹא אָמִין, לֹא עָמִיד, שֶרַק לַשִּירִים עוֹד מֻתָּר

לַחְתֹּם עַל עַרְבוּת בַּנְקָאִית שֶל הַלֵּב. הֵם מַזְכֶּרֶת עָווֹן לֹא נִגְדַּעַת

שֶל מַשֶּהוּ עוּל, שֶנִּרְצַח בָּאָבִיב

וְעַל כֵּן לֹא יַזְקִין בַּסְּתָיו.

שֶל מַשֶּהוּ חַם וְנָכוֹן וְנוֹרָא לֹא סוֹלֵחַ. עָקב. נוֹטֵר.

 אָבָק פּוֹרֵח.,Nevermoreשֶל מַשֶּהוּ מָוֶת, מֻחְמָץ, מְחֻלָּל. הֵד שַעֲטַת סוּסֵי הַ-

הַשִּירִים הַיָּפִים עַל הָאַהֲבָה יָפִים הַרְבֵּה יוֹתֵר

מִן הָאַהֲבָה. לָהֶם אֶפְשָר לְהַאֲמִין

תָּמִיד, מַה שֶּקָּשֶה

לוֹמַר עָלֶיהָ.                                                                                            

 (נדפס ב"הליקון", חוברת מס' 46, אביב 2002)