לעט עתה - ספרות, שירה ואמנות

שירים על אמת ועל שקר

אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת נָכְרִי גַם בְּאַרְצוֹ,

גֵר בְּמוֹלַדְתּוֹ וּבֵן חוֹרֵג בְּבֵית אָבִיהוּ.

שֶעוֹד אִיש לֹא הִדִּיחַ בְּשוּם עֵרוּי-דָם. כְּשֶהֵבִיאוּ Rh אֲחֵרוּת הִיא

אֶת הַיֶּלֶד מִבֵּית-הַיּוֹלְדוֹת כְּבָר יָדְעוּ לְבַדָּיו

שֶהַכֹּל אָבוּד.

רָבוּד

כְּמוֹ חֲתָךְ גֵּאוֹלוֹגִי, יַתְמוּת עַל יַתְמוּת, הוּא מוּעָד לִצְבֹּר

כֹּבֶד עַל כֹּבֶד: הַפְּרֶקַמְבְּרִיוֹן שֶל אִמּוֹ שֶהָיְתָה וְאֵינֶּנָה,

מְאֻחָר מִכֵּן, בַּשָּנִים שֶתָּבֹאנָה - מִיתוֹת לֹא קַלּוֹת מִמֶּנָּה

רַק שֶגֵּווֹ כְּבָר רָגִיל לַמַּכִּים

כְּמוֹ יוֹסֵף לְחֶשְכַת הַבּוֹר.

גָּלוּת אֵינֶּנָה בְּשוּם פָּנִים

גֵּאוֹגְרַפְיָה, הִיא בִּיאוֹגְרַפְיָה.

.sub letקוּקִיּוֹת לְפָחוֹת מִסְתַּגְּלוֹת לְקִנֵּי זָרִים, לְכוּכֵי

מִי שֶאוֹמֵר שֶמֵּתִים רַק פַּעַם אַחַת לֹא שָמַע אַף פַּעַם

מַה צָּעַק בַּלַּיְלָה, מֵעֵבֶר לַקִּיר

הָאִיש שֶשָּתַק כְּמֵת.

.II

לֹא טוֹב לָמוּת,

אֲפִלּוּ לֹא בְּעַד אַרְצֵנוּ,

וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ לִחְיוֹת לֹא טוֹב, אֲבָל

טִיט הַתִּקְוָה הַדַּק, הַמָּרוּחַ כְּמוֹ דְבַש עַל לֶחֶם

בֵּין כָּל שְתֵּי לִבְנֵי-סִילִיקָט שֶל בֵּינְתַּיִם,

שֶל אֵיכְשֶהוּ,

עוֹד,

אוּלַי,

הַסִּינְקוֹפָּה הַזֹּאת בֵּין יֵאוּש לְיֵאוּש וּבֵין קַפְקָא לְדַוְקָא -

זֶה כָּל מַה שֶּיֵּש לִי: כָּל-כָּךְְ מְעַט

וְכָל-כָּךְְ הַרְבֵּה.