אצל אדון עבודי, בחצר                  

אֵצֶל אָדוֹן עַבּוּדִי, בֶּחָצֵר

הוֹלֵךְ קוֹלָן שֶל צִפֳּרֵי גַּן-עֵדֶן

מִסּוֹף בְּרֵכַת-דְּגֵי-הַזָּהָב קְרִירַת הַתְּכֵלֶת

וְעַד סוֹפָהּ שֶל אֵש פְּרִיחַת הָרִמּוֹנִים.

וְרַק שֶשּוּם אִיש לֹא שוֹמֵעַ אוֹתָן

חוּץ מִשְּנֵינוּ, בִּתִּי הַקְּטַנָּה.

בַּבֹּקֶר יוֹצֵאת שַחֲרָזָדָה שֶל רוּחַ

שְקוּפָה, יְחֵפָה, בַּדֶּשֶא

לִמְחוֹת דִּמְעוֹת-טַל מֵרִיסֵי עֲשָֹבִים

בְּנוֹצָה שֶל טַוַּס-תַּדְמוֹר.

וְרַק שֶשּוּם אִיש לֹא רוֹאֶה אוֹתָהּ שָם

חוּץ מִשְּנֵינוּ, בִּתִּי הַקְּטַנָּה.

וְיֵש שָם נַדְנֵדָה עִם אַפִּרְיוֹן, כְּמוֹ שֶל שֹֻלְטָן,

וּבָהּ אֲנִי הוֹדֵף אוֹתָךְ עָמֹק אֶל שְמֵי הַקַּיִץ

וְשָב וְחוֹטֵף אוֹתָךְ,

שָב וְקוֹטֵף אוֹתָךְ,

שוּב, כְּאַגָּס, מִן הַגֹּבַה

וְגֶשֶם צְחוֹקֵךְ מְעַנְבֵּל זוֹגֵי-כֶּסֶף

בְּכָל מִגְדְּלֵי בַּגְדָד.

וְרַק שֶשּוּם אִיש אֵינוֹ חָש אֵיךְ חֲזֵה-

הָאֲוִיר מִתְנַחְשֵל מֵרֹב אֹשֶר

עִם כָּל טַלְטֵלָה שֶכָּזֹאת, כָּל נִדְנוּד

חוּץ מִשְּנֵינוּ, בִּתִּי הַקְּטַנָּה.

וְהַמֶּלֶךְ עַבּוּדִי זָקֵן וְהָדוּר כָּזֶה,

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַכֻּנְדַּארְגִ'ים.(*)

וּמַה אֲנִי מֵבִיא לוֹ לְתִקּוּן סוֹפְסוֹף, רַק נַעַל

קְטַנָּה שֶלָּךְ, פְּרוּמַת סוּלְיָה, כְּמוֹ פֶּה פָּעוּר לִבְכּוֹת.

אַךְ יֵש לוֹ יָדַיִם כָּל-כָּךְְ חֲכָמוֹת,

כָּל-כָּךְ טוֹבוֹת-מַגָּע,

כָּל-כָּךְ חוֹמְלוֹת עַל הַקָּרוּעַ,

שֶאִלּוּ לֹא הָיִיתִי מִתְבַּיֵּש הָיִיתִי שָֹם לוֹ

אֶת כָּל חַיַּי, כְּמוֹ תְפַאדַל עֲנָקִי, עַל הָאִמּוּם. 

כֵּן, כָּכָה,

כְּמוֹ רוֹפֵא,

בְּכָל תְּבוּנַת הָאֶצְבָּעוֹת,

בְּכָל חַסְדֵי שֵֹיבַת הַסַּבְלָנוּת הַמַּעֲלֵישִית,

שֶיַּעֲבֹר עַל הַתְּפָרִים, עַל כָּל מַה שֶקָּרוּעַ, 

מַכְלִיב בִּי מֵחָדָש

חוּטֵי-תִּקְוָה מְדֻנָּגִים.

וְרַק שֶשּוּם אִיש לֹא יַשְחִיל לוֹ אוֹתָם

חוּץ מִשְּנֵינוּ, בִּתִּי הַקְּטַנָּה.

____________________________

 (*) - כֻּנְדַארְגִ'ים (ערבית) = סנדלרים.