השקרים הקטנים האלה

 "Only the dreamer venoms all his days,

 Bearing  more woe than all his sins deserve.”  

 (John Keats: The Fall of Hyperion) 

הַשְּקָרִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה,

הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.

הַדְּבָרִים שֶכָּל לַיְלָה, בְּאֵלֶם

כְּשֶהַנֶּפֶש הִיא עִיר-פְּרָזוֹת

נִבְעָטִים כְּחָתוּל בַּדֶּלֶת

אַךְ שָבִים

וְשֹוֹרְטִים עַזּוֹת.

הַנָּשִים שֶנָּתְנוּ אֶת עַצְמָן נוֹאָשוֹת

וּבָכוּ, כִּי אַתָּה לֹא אָהַבְתָּ.

הָאָשָם שֶנָּשַם וְהִפְתִּיעַ לִנְשוֹת

חוֹב כָּבֵד שֶאַף פַּעַם לֹא חַבְתָּ.

וְאוֹתוֹ הַ"לָּמָּה, לָמָּה?" שֶל הַבְּדוֹד בְּתוֹךְ הַצַּוְתָּא,

שֶל עֵירֹם שֶהוּא רַק כְּסוּת לְמַה שֶּפְּנִימָה, בַּמַּחְשָךְ

שֶמִּתַּחַת לָעוֹר, שֶאוֹרֵב וְנֵעוֹר, שֶבָּרַחְתָּ מִמֶּנּוּ וְשַבְתָּ,

עוֹקֵד אֶל דִּמְעוֹתֶיהָ, בֵּין הָאַיִל וְהַסְּבַךְ,

בַּחֹשֶךְ, אֶת גּוּפְךָ, אֶת יְחִידְךָ אֲשֶר רָעַבְתָּ.

כָּל זֶה צוֹעֵק אֶת עַצְמוֹ בַּלֵּילוֹת

בְּלִי מִלָּה, בְּלִי חֶמְלָה, בְּלִי תוֹחֶלֶת

וְנוֹעֵץ בִּגְרוֹנוֹ שֶל הַפַּחַד לִכְלוֹת

מִיֵּאוּש, מִפְּשָרוֹת וּמִבְּלִי

אֶת אֶגְרוֹף-הַשְּתִיקָה כְּשֶהַבֹּקֶר מַכְחִיל בַּחַלּוֹן אַךְ בְּךָ אֵין שוּם תְּכֵלֶת

חוּץ מִבְּרַק הַחֲלוֹם הַמּוֹסִיף לַהֲלֹם בָּרַקּוֹת כְּמוֹ הֶנְגְאוֹבֶר אַלִּים.

וְזֶה  אֵ י ן, רַק אֲנַחְנוּ יֶשְנֵנוּ,

כָּל הַפְרַאיֶרִים, כָּל הַדְּפוּקִים,

שֶכְּמוֹ פְּסִיכִים, כָּל לַיְלָה, עֵינֵינוּ

מְחַפְּשֹוֹת אֵיזוֹ כְּנַף מֶרְחַקִּים,

אֵיזֶה אֹשֶר בָּדוּי שֶאֵינֶנּוּ,

אֵיזֶה אַטְרַף חַם-לֵב שֶיָּשִֹים

קֵץ לַסֵּבֶל הַזֶּה שֶעוֹדֶנּוּ

בּוֹסְסִים בּוֹ, תָמִיד בּוֹסְסִים.

אֱלֹהִים, שֶהִטִּיל בִּבְשָֹרֵנוּ כְּמוּם,

שֶטָּבַע בְּדָמֵנוּ כִּצְרָב

אֶת רְעַב  הַ מֵּ עֵ בֶ ר - מִ זֶּ ה, אֶת הַלְמוּת

הַתֻּפִּים הָרְחוֹקִים, שֶיִּכְאַב,

וְיִמְתַּק, וְיִשְאַל אֶת נַפְשֵנוּ לָמוּת

כִּכְלוּאִים בְּמִכְרֶה שֶל זָהָב

מֵרֹב עֹשֶר מַמְאִיר, מְבֻזְבָּז וְגַלְמוּד

שֶאֵין מִי שֶיַחְפֹּן וְיֹאהַב -

אֱלֹהִים הַסָּדִיסְט הַזֶּה, רַק בְּאַשְמֹרֶת

הָהֵם הַבּוֹכִים בְּאָזְנָיו הַחֵרְשוֹת

עִם כָּל הַבּוֹדְדִים, עִם כָּל הַהוֹמְלֶס קְשֵי-הָעֹרֶף

שֶטּוֹב לָהֶם בְּטוּנְדְרוֹת הַבְּדִידוּת הַנּוֹאָשוֹת

פִּי אֶלֶף מִבְּבֹץ הַזֶּה-מַה-יֵּש, הַכָּכָה-כָּכָה,

הָאַחְלָה, הַסַּבַּאבָּה, הַצָּפוּף וְהַמַּצְחִין

וְלַיְלָה אַחַר לַיְלָה הַיַּתְמוּת הַזֹּאת נִפְקַחַת

כְּמוֹ פֶּצַע בְּמִצְחָם, כְּמוֹ אוֹת-הַקַּיִן הַנִּצְחִי

שֶל מִי שֶנָּע וָנָד בֵּין אֵינתּוֹחֶלֶת לְאֵינבַּיִת,

בֵּין אֹפֶל הַיֵּאוּש וּמֶטֶאוֹר הַמִּשְאָלוֹת -

אוּלַי סוֹפְסוֹף יִזְכֹּר גַּם הוּא כִּי תַחַת הַשָּמַיִם

גַּם אָנוּ יְלָדָיו,

אוּלַי חוֹרְגִים אֲבָל שֶלּוֹ.

אוּלַי סוֹפְסוֹף יִרְעַד פִּתְאֹם גַּם הוּא מֵרֹב צְמַרְמֹרֶת

לְרֶגַע, רַק לְרֶגַע, כְּשֶהַכֹּל מַצְלִיף כְּשוֹט

בְּאֵלֶּה שֶלּוּלֵא אָזְלַת-הַלֵּב וּכְפוֹר-הַמֹּרֶךְ

הָיוּ מִזְּמַן אוֹמְרִים לוֹ, אֲנוּשוֹת וַעֲנוּשוֹת,

שֶיֵּש דְּבַר-מַה קָּשֶה אַף מִלִּרְאוֹת בִּמְרִי וָזַעַם

מֵרֹאש פִּסְגַת נְבוֹ אֶת הַנִּכְסָף וְלֹא מֻשָּג,

וְהוּא: שֶ לֹּ א  לִרְאוֹת אוֹתוֹ  

מִ שּ וּ ם  פִּסְגָה, 

אַ ף  פַּ עַ ם

מִלְּבַד פִּסְגַת הָעֶצֶב וְהַכֹּסֶף שֶרֻסַּק.

 גַּם עָלֵינוּ בִּקְצֵה אֵיזֶה שַחַר for a changeואוּלַי הוּא פִּתְאֹם יְרַחֵם

כְּרַחֵם אֵיזֶה אָב עַל בָּנִים שֶלְּגַמְרֵי שָכַח שֶגַּם הֵם בָּעוֹלָם:

נוֹכְחִים נִפְקָדִים שֶל מִרְשַם תּוֹשָבָיו הַשְֹּבֵעִים, הַקְּרוֹבִים לַצַּלַּחַת

שֶאֵינָם מַפְרִיחִים מִגְדָּלִים בָּאֲוִיר

או רוֹדְפִים אֵיזֶה "שָ ם" נֶעְלָם.

וְיַבִּיט בָּנוּ, רַךְ וְסוֹלֵחַ

לְלִבֵּנוּ הַכְּסִיל, הַחוֹלֵם,

כְּמוֹ בְּיֶלֶד אוֹטִיסְטִי קָטָן וְחוֹלֶה,

הַצּוֹעֵד

כְּמֻכֵּה-יָרֵחַ

עַל חֻדֵּי מַעֲקֵי הַגַּגוֹת הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר שֶל סִיּוּט מִתְאַבֵּן

שֶל גּוֹרְדֵי-הַשְּחָקִים הַנּוֹסְקִים מֶרְחַקִּים הַסְּמוּיִים מֵעֵינָיו הַהוֹזוֹת,

שֶאֵין שֶמֶץ סִכּוּי לֹא לִצְנֹחַ מֵהֶם אֶל עֻמְקוֹ שֶל הַפַּעַר שֶבֵּין

הַשְּקָרִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה

לָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.

 (נדפס במוסף הספרות של "הארץ", 21 במארס 2003)