שום דבר            

שוּם דָּבָר

אֵינֶנּוּ הוּא כְּשֶלְעַצְמוֹ. אִי-סֵדֶר הוּא סֵדֶר

אַחֵר, לֹא נִרְאֶה, שֶל מִלִּים, שֶל מוֹלֶקוּלוֹת

רַק בְּתִזְמוּר לֹא צָפוּי.

אִי-שֶקֶט שֶל חוֹף מְנֻשַּב מִקְדְּמוֹת סְעָרָה הוּא שִקְטָהּ שֶל הַרְמוֹנְיָה

שֶרַק הַשְּחָפִים וְהַיָּם מְבִינִים אוֹתָהּ. שוּם תּוֹפָעָה אֵינָה אִי

בּוֹדֵד, מְנֻתָּק מִסִּבְכֵי הֶקְשֵרָיו. מַה זֶּה מַיִם, זֶה טוֹב? בְּסָהָרָה

זֶה חֶסֶד צוֹנֵן אַךְְ בְּבַּנְגָּלָה-דֶש, בְּעוֹנַת הַמּוֹנְסוּן, זֶה אָסוֹן.

וְחַשְמַל, חַשְמַל זֶה טוֹב? בַּכְּפוֹר, בְּאַלַּסְקָה, בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף

מוּל אֵש-הַזְּרָדִים שֶל בִּקְתַּת-דַּיָּגִים אוֹ בְּנֹגַה הַלּוּכְּס עַל הַדַּף

הַהוּא, הַמַּתְחִיל  בַּמִּלִּים "יְהִי אוֹר", זֶה דַרְכּוֹן לְאַרְקַדְיָה, אַךְְ מַה זֶּה

בְּלֵב הַנִּדוֹן הַצָּפוּי כְּבָר מָחָר

לְכִסֵּא חַשְמַלִּי

בְּסִינְג-סִינְג?

שוּם אָדָם

אֵינֶנּו חוּץ מִלְּעַצְמוֹ. גַם הָאֵם הַפּוֹכֶרֶת

יָדַיִם חִוְרוֹת מוּל יַלְדָּהּ הַגּוֹוֵעַ ("הַכֵּה בִּי, אֵלִי, בִּמְקוֹמוֹ!")

אֵינָה מַצְלִיחָה, חֵרֶף כָּל דִּמְעוֹתֶיהָ, מֵאָז תַּקְדִּים הָגָר וְיִשְמָעֵאל תַּחַת הַשִֹּיחַ

וְעַד שַלְהֶבֶת פַּאס וּמְרַצְּחָהּ מֵאַבּוּ-סְנֵינָה,

לִפְתֹּחַ בּוֹ, בְּבַנְק-הַיִּסּוּרִים, חֶשְבּוֹן זוּגִי.

שֶלֹּא כְּתֵבַת-נֹחַ, הָעוֹלָם קוֹלֵט אוֹתָנוּ

לֹא שְנַיִם-שְנַיִם כִּי אִם בְּבוֹדֶדֶת

וְכָךְְ הוּא סוֹפְסוֹף

גַּם פּוֹלֵט.

וַאֲנִי מְהַרְהֵר בַּמִּלּוֹן הַכּוֹזֵב, הַנָּאִיבִי שֶל מִיתוֹס-הַיַּחַד:

כָּל כִּנּוּיֵי הַקִּנְיָן וְהַגּוּף הָרִאשוֹן בְּרַבִּים, כָּל הַשְּפִּיל.

"וְתַעֲמֹד לְגֹרַלְךָ" אוֹמֵר דָּנִיֵּאל בְּתוּגָה וּבְאֹמֶץ,

לֹא "גוֹרָלֵנוּ", תָמִיד "גּוֹרַלְךָ", בְּעַנְוַת הַיּוֹדְעִים עַד יֵאוּש

כִּי הַיָּד הַמּוּשֶטֶת לִתְמֹךְְ אוֹ לִלְטֹף הִיא תָמִיד רַק אִחוּל, גֶּשֶר בֵּילִי

בֵּין גָּדוֹת, בֵּין אִיִּים מֻפְרָדִים זֶה מִזֶּה

בִּבְדִידוּת הַנָּהָר

אוֹ הַיָּם.

(נדפס ב"הליקון", חוברת מס' 46, אביב 2002)